#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג. שלמים שהזיקו האם גובה מבשרם כנגן אימוריהם ומאי קמ&quot;ל?	"רבי אבא אמר שאינו גובה. <p dir=""rtl"">אב&quot;א כרבנן דאמרי (גבי שור תם שנגח שור אחר והפילו לבור) כי ליכא לאישתלומי מהאי אינו משתלם מהאי ונצרך להשמעינן כאן דס&quot;ד דבחד גופא אמרינן, </p><p dir=""rtl"">אב&quot;א אליבא דר' נתן דאמר התם משתלם, הכי לא משתלם, דדוקא התם דא&quot;ל אנא תוראי בבורך אשכחתיה, אבל הכי בין הבשר ובין האימורים הזיקו ואין לקחת מהבשר את מה שהזיקו האימורים.</p>"	בבא קמא יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג: 1 אמר רבא תודה שהזיקה גובה מבשרה ואינו גובה מלחמה' מאי קמ&quot;ל?	זה ודאי פשיטא ולא נצרך לחדש אלא שאף שהניזק אוכל את הבשר המזיק מביא את הלחם, שהלחם אינו על אכילת הבשר אלא חיובא דבעלים.	בבא קמא יג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג: 2 'נכסים שהן של בני ברית' למיעוטי מאי?	למעט של גוי, ואף דתני ליה לקמן תני והדר מפרש.	בבא קמא יג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג: 3 'נכסים המיוחדים' למעוטי מאי (3)?	"רב יהודה אמר למעוטי זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק ואף דתני ליה לקמן תני והדר מפרש.<p dir=""rtl"">במתניתא תנא פרט לשור של הפקר, היינו אם זכה בו אחר אחר שנגח אין גובים ממנו.</p><p dir=""rtl"">רבינא אמר למעוטי נגח ואח&quot;כ הקדיש או הפקיר כמו שאמר ר' יהודה גבי שור שהמית אדם &quot;והועד בבעליו ..... והמית איש או אשה וגו'&quot; עד שתהיה מיתה והעמדה בדין וגמר דין שווים כאחד (ואף דפליגי רבנן עליה במיתה בממון מודים &lt;רא&quot;ש&gt;).</p>"	בבא קמא יג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג: 4 מדוע שור שהזיק ברשות המזיק פטור?	דא&quot;ל תורך ברשותי מאי בעי.	בבא קמא יג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יג: 5 חצר השותפים האם חייבים שם על השן ועל הרגל?<p dir=""rtl"">[וכיצד תתבאר המשנה 'ורשות הניזק והמזיק וכשהזיק חב המזיק וכו''?]</p>"	"(למסקנת הסוגיא לרבינא) בחצר השותפים ממש לפירות ושוורים - פטור על השן והרגל, וחייב על הקרן כברה&quot;ר תם חצי נזק ומועד נזק שלם. <p dir=""rtl"">חצר המיוחדת לשניהם לפירות ולא לשוורים - חייב על השן והרגל כחצר הניזק וקרינן ביה וביער בשדה אחר כיון דאינה מיוחדת לשוורים, את&quot;ל בזה פליגי רב חסדא חייב כנ&quot;ל, ור' אלעזר פטר כיון דאין זה שדה אחר.</p><p dir=""rtl"">לפי מה שהתבאר שחצר השותפים פטור בשן ורגל כנ&quot;ל, פ' המשנה 'חוץ מרשות המיוחד למזיק שפטור, וכן רשות המיחדת למזיק ולניזק נמי פטור, וכשהזיק חב המזיק לאתויי לשמואל קרן ולרב שהזיק תורא דמשאיל לתורא דשואל וכשלא קיבל עליו שמירת נזקיו. [כשהבינו בתחילה שרב חסדא חייב בחצר השותפים הוא ביאר את המשנה ורשות המזיק והניזק כשהזיק חב המזיק (אבל לכאורא למסקנא יפרש כר&quot;א)]</p>"	בבא קמא יג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג: 6 שור של שואל שהזיק שור של משאיל ושל משאיל שהזיק של שואל האם חייב ומדוע?	"בסתמא שור של משאיל שהזיק, השואל משלם אלא אם כן נפרצה בלילה או שפרצוה לסטים, לכן אם הזיק את שורו של השואל ודאי פטור המשאיל, אבל אם השואל קיבל על עצמו שמירת גופו ולא נזקיו פטור, ואם הזיק שורו של שואל משלם המשאיל לשואל.<p dir=""rtl"">שור של שואל שהזיק את של המשאיל ודאי חייב השואל לשלם נזק שלם אפ' בתם שהרי אף אם היה ניזק מעלמא היה משלם לו.</p>"	בבא קמא יג:		
